Purim Eve

ערב פורים בישראל: המדריך המלא לחג השמחה והנהפוך-הוא

חג הפורים הוא ללא ספק החג הצבעוני, הרועש והאנרגטי ביותר בלוח השנה העברי. בישראל, פורים הוא הרבה יותר מאירוע דתי; הוא קרנבל לאומי ששוטף את הרחובות, מחבר בין דתיים לחילוניים, ובין ילדים למבוגרים. ערב פורים הוא נקודת הזינוק של החגיגות, הרגע שבו המסכות עולות, המוזיקה מתחילה להתנגן בקרנות הרחוב, והאווירה הופכת למסיבה אחת גדולה שנמשכת ימים.

מה שמייחד את ערב פורים בישראל הוא השילוב המופלא בין מסורת עתיקה לבין תרבות מודרנית תוססת. מצד אחד, בבתי הכנסת נשמעת קריאת המגילה המסורתית המלווה ברעשנים ובקריאות בוז להמן הרשע. מצד שני, במועדונים בתל אביב, בברים בירושלים ובמרכזי הערים בכל רחבי הארץ, נערכות מסיבות תחפושות ענקיות שלא היו מביישות את הקרנבלים הגדולים בעולם. זהו יום של "ונהפוך הוא", שבו המציאות היומיומית הישראלית המתוחה לעיתים מתחלפת בשמחה פורצת גבולות, בהומור עצמי ובאחווה.

המהות של פורים היא הניצחון של האור על החושך, של התקווה על הגזירה, ושל ההישרדות היהודית כנגד כל הסיכויים. בישראל, המשמעות הזו מקבלת משנה תוקף. הישראלים אוהבים לחגוג את פורים בכל הכוח – זו הזדמנות להשתחרר, להתחפש למישהו אחר, ולקיים את מצוות החג "עד דלא ידע". בין אם מדובר בילדים שמתרגשים מהתחפושת שתכננו חודשים מראש, ובין אם מדובר במבוגרים שמוצאים בערב הזה מפלט של שמחה טהורה, ערב פורים הוא הלב הפועם של החוויה הישראלית באביב.

מתי חל ערב פורים בשנת 2026?

בשנת 2026, חגיגות פורים יחלו בערב שחל ביום Monday, בתאריך March 2, 2026. נכון לעכשיו, נותרו עוד 58 ימים עד שהרחובות יתמלאו בתחפושות צבעוניות ובריח של אוזני המן טריות.

חשוב לציין כי תאריך החג אינו קבוע בלוח הגרגוריאני, שכן הוא נקבע לפי הלוח העברי – בי"ד באדר (ובערים מוקפות חומה כמו ירושלים, בט"ו באדר, המכונה "שושן פורים"). לכן, בכל שנה התאריך הלועזי משתנה, אך השמחה נשארת בעינה. בשנת 2026, החגיגות מתחילות ביום שני בערב וממשיכות אל תוך יום שלישי, כאשר בירושלים החגיגות העיקריות יתקיימו ביום רביעי.

הרקע ההיסטורי והסיפור שמאחורי החג

סיפורו של פורים מפורט ב"מגילת אסתר", אחת מחמש המגילות בתנ"ך. העלילה מתרחשת באימפריה הפרסית העתיקה, תחת שלטונו של המלך אחשוורוש. גיבורי הסיפור הם מרדכי היהודי ובת דודתו אסתר, שנבחרה למלכה מבלי לגלות את מוצאה היהודי.

הנבל בסיפור הוא המן הרשע, שר בכיר בממלכה, שזועם על מרדכי המסרב להשתחוות לו. כנקמה, המן מתכנן להשמיד את כל היהודים בממלכה ומטיל "פור" (גורל) כדי לקבוע את התאריך להשמדתם. בזכות תושייתה של אסתר, שהסתכנה ופנתה למלך, ובזכות חוכמתו של מרדכי, המזימה נחשפה. המן נתלה על העץ שהכין למרדכי, והיהודים קיבלו רשות להתגונן ולהביס את אויביהם.

השם "פורים" נגזר מאותו "פור" שהטיל המן. הניצחון הזה, שהפך מיום של אבל וגזירה ליום של משתה ושמחה, הוא הבסיס לכל מנהגי החג. המסר המרכזי הוא שגם כשנראה שהכל אבוד, הגורל יכול להתהפך לטובה – מוטיב ה"ונהפוך הוא".

מנהגים ומסורות בערב פורים

ערב פורים הוא זמן של מעבר מהיר מתענית לשמחה. היום עצמו (י"ג באדר) הוא יום "תענית אסתר", יום צום לזכר הצום שצמו אסתר וכל יהודי שושן לפני שהלכה למלך. עם שקיעת החמה וצאת הצום, מתחילות החגיגות הרשמיות.

1. קריאת המגילה

המצווה הראשונה של ערב פורים היא שמיעת קריאת המגילה בבית הכנסת. המגילה נקראת פעמיים: פעם אחת בלילה ופעם שנייה ביום המחרת. האווירה בבתי הכנסת בערב פורים היא ייחודית – הילדים (וגם המבוגרים) מגיעים מחופשים, ובכל פעם שמוזכר שמו של המן הרשע במהלך הקריאה, הקהל מקים רעש גדול באמצעות רעשנים, צעקות ורקועי רגליים כדי "למחות את זכר המן".

2. משלוח מנות

אחת המצוות האהובות ביותר היא שליחת מנות איש לרעהו. המטרה היא לחזק את האחדות והחברות בעם. בישראל, משלוח המנות הפך לאמנות של ממש. שכנים מחליפים ביניהם סלסלות גדושות בממתקים, מאפים ובקבוקי יין. בבתי הספר ובמקומות העבודה נהוג לערוך "גמד וענק" שבו כל אחד מכין משלוח מנות מושקע לחבר אחר.

3. מתנות לאביונים

פורים הוא חג של נתינה. החובה ההלכתית היא לתת צדקה לפחות לשני עניים ביום החג. בישראל, ארגוני חסד רבים מגבירים את פעילותם בערב פורים כדי להבטיח שלכל משפחה תהיה סעודת חג ראויה. זהו היבט חברתי עמוק שמזכיר לנו לדאוג לחלשים גם ברגעי השמחה הגדולים ביותר.

4. משתה ושמחה (הסעודה)

אמנם הסעודה העיקרית נערכת ביום פורים עצמו, אך כבר בערב פורים נהוג לשבת לארוחה חגיגית. בפורים קיימת מצווה מיוחדת לשתות יין "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". בישראל המודרנית, זה מתבטא במסיבות רחוב ובחגיגות בברים, שבהם האלכוהול זורם כמים והשמחה פורצת גבולות.

איך חוגגים בישראל? חוויה לכל החושים

בישראל, פורים הוא לא רק חג דתי, הוא תופעה תרבותית. אם אתם נמצאים בישראל בערב פורים, הנה מה שצפוי לכם:

תחפושות בכל פינה: החל משעות הבוקר של ערב פורים, תראו אנשים מחופשים בכל מקום – בבנקים, באוטובוסים, בסופרמרקטים ובמשרדי ממשלה. הישראלים לוקחים את נושא התחפושות ברצינות רבה, עם השקעה בתחפושות קבוצתיות, דמויות פוליטיות, גיבורי על ומסורות יהודיות קלאסיות.

מסיבות רחוב ומועדונים: תל אביב נחשבת לבירת המסיבות של פורים. בערב החג, העיר הופכת למסיבת רחוב אחת גדולה. כיכרות מרכזיות מארחות תקליטנים, והמועדונים פתוחים עד אור הבוקר עם מסיבות תחפושות נושאות פרסים. גם בירושלים, בחיפה ובבאר שבע נערכים אירועי ענק שמושכים אליהם אלפי חוגגים.

אוזני המן: זהו המאכל המזוהה ביותר עם החג. מדובר בעוגיות משולשות הממולאות באופן מסורתי בפרג, אך כיום ניתן למצוא אותן במילויים מודרניים כמו שוקולד, ריבת חלב, חלווה, פיסטוק ואפילו מילויים מלוחים. הריח של אוזני המן טריות ממלא את המאפיות בכל רחבי הארץ כבר שבועות לפני החג.

העדלאידע: למרות שהעדלאידע (תהלוכת פורים הגדולה) מתקיימת בדרך כלל ביום החג עצמו או בימים הסמוכים לו, ההתרגשות לקראתה מגיעה לשיא בערב פורים. העדלאידע המפורסמת ביותר מתקיימת בחולון, אך ערים רבות נוספות מקיימות תהלוכות עם בובות ענק, רקדנים ומיצגים אמנותיים.

מידע פרקטי למבקרים ולתושבים

אם אתם מתכננים לחוות את ערב פורים בישראל בשנת 2026, כדאי להכיר כמה פרטים לוגיסטיים:

מזג האוויר: פורים חל בדרך כלל בתחילת מרץ, תקופה של מעבר בישראל. מזג האוויר יכול להיות שמשי ונעים (סביב 15-20 מעלות צלזיוס), אך גם ייתכנו גשמים פתאומיים (המכונים לעיתים "גשמי פורים"). כדאי להכין תחפושת שניתן להוסיף לה שכבה חמה במידת הצורך. תחבורה: בערב פורים התחבורה הציבורית פועלת כסדרה, אך כדאי לצפות לעומסים כבדים במרכזי הערים ובאזורי המסיבות. בערים מסוימות נסגרים רחובות שלמים לתנועת כלי רכב לטובת חוגגים. קניות: מרכזי הקניות והקניונים פתוחים בערב פורים והם עמוסים במיוחד באנשים שמבצעים רכישות של הרגע האחרון למשלוחי מנות או אביזרי תחפושות. ירושלים מול שאר הארץ: זכרו שירושלים (וערים מוקפות חומה נוספות כמו יפו העתיקה או עכו) חוגגת את פורים יום מאוחר יותר משאר הארץ. לכן, כשבכל הארץ חוגגים את ערב פורים, בירושלים זוהי רק ההכנה, והחגיגות האמיתיות שם יתחילו בערב שלמחרת.

האם זהו יום שבתון?

שאלה נפוצה היא האם ערב פורים ויום פורים הם ימי חופש רשמיים בישראל. התשובה מורכבת מעט:

1. מערכת החינוך: בתי הספר וגני הילדים נמצאים בחופשה ביום פורים וביום שושן פורים. בערב פורים (יום התענית) הלימודים מתקיימים כסדרם, אך לרוב הם מוקדשים לחגיגות פנימיות, מסיבות תחפושות ופעילויות חברתיות.
2. מגזר עסקי וציבורי: פורים אינו נחשב ליום שבתון רשמי במשק (כמו יום כיפור או ראש השנה). משרדי ממשלה, בנקים ומרבית העסקים הפרטיים פתוחים. עם זאת, מקומות עבודה רבים מאפשרים לעובדים לצאת מוקדם, וישנם הסכמים קיבוציים מסוימים שבהם פורים נחשב ליום בחירה.
3. חנויות ומסעדות: אלו נשארות פתוחות ואף מגבירות פעילות. פורים הוא אחד מימי המסחר החזקים ביותר בשנה עבור ענף הבילוי והפנאי.

פורים כגשר תרבותי

אחד הדברים היפים בערב פורים בישראל הוא האופן שבו הוא מאפשר לכולם להשתתף. גם מי שאינו דתי מוצא את עצמו נהנה מקריאת המגילה כחוויה תיאטרלית, וגם מי שאינו יהודי מוזמן להצטרף למסיבות הרחוב וללבוש תחפושת. הערב הזה מסמל את היכולת הישראלית לשמוח למרות הכל, להפוך קושי לצחוק, ולחגוג את החיים בכל צבעי הקשת.

בין אם תבחרו לעבור בין בתי כנסת ולשמוע את קול הרעשנים, ובין אם תעדיפו לרקוד במסיבת רחוב המונית בתל אביב, ערב פורים ב-March 2, 2026 מבטיח להיות חוויה בלתי נשכחת של חופש, יצירתיות ושמחה יהודית-ישראלית אמיתית. אל תשכחו להכין את התחפושת שלכם מראש – בפורים בישראל, מי שלא מתחפש הוא זה שנראה מוזר!

לסיכום, פורים הוא החג שמזכיר לנו שגם כשהגורל נראה קבוע מראש, תמיד יש מקום לשינוי, לתושייה ולחגיגה גדולה. בעוד 58 ימים, כל ישראל תלבש חג, תעטה מסכות ותצא לרחובות כדי לקיים את המסורת העתיקה ביותר של העם היהודי: פשוט להיות בשמחה. חג פורים שמח!