Tu Bishvat

ט"ו בשבט: ראש השנה לאילנות בישראל – המדריך המלא

ט"ו בשבט, המוכר גם כ"ראש השנה לאילנות", הוא אחד החגים המיוחדים והיפים ביותר בלוח השנה העברי. זהו יום שבו הטבע הישראלי עומד במרכז הבמה, והקשר העמוק בין עם ישראל לארצו מקבל ביטוי מוחשי דרך נטיעות, אכילת פירות הארץ ועיסוק באיכות הסביבה. למרות שמדובר בחג שמקורו בהלכות חקלאיות קדומות, הוא עבר גלגולים רבים לאורך הדורות – מהמשנה, דרך מקובלי צפת ועד לתנועה הציונית המודרנית – והפך לסמל של התחדשות, צמיחה ואחריות אקולוגית.

מה שמייחד את ט"ו בשבט בישראל הוא השילוב בין מסורת עתיקה לבין חגיגה לאומית של פריחה. בעוד שבאירופה או באמריקה עשוי להיות שלג בחוץ, בישראל מסמל חודש שבט את תחילת עליית השרף באילנות. השקדיות מתחילות לפרוח בלבן-ורדרד מרהיב, הגבעות מתכסות בירוק רענן לאחר גשמי החורף, והאוויר מתמלא בתחושה של ראשית האביב. זהו יום של אופטימיות, שבו אנו עוצרים להודות על תנובת הארץ ומתחייבים לשמור על הטבע עבור הדורות הבאים.

בשנים האחרונות, ט"ו בשבט קיבל משמעות נוספת כ"יום איכות הסביבה" של ישראל. בבתי הספר, בתנועות הנוער ובארגונים חברתיים, היום מוקדש לחינוך סביבתי, קיימות ושמירה על המשאבים הטבעיים של המדינה. זהו זמן שבו הקהילה מתאחדת סביב ערכים של נתינה לטבע, מתוך הבנה ש"כי האדם עץ השדה" – כפי שהעץ זקוק לשורשים עמוקים ולטיפול מסור כדי להניב פרי, כך גם החברה האנושית זקוקה לערכים ולחיבור לאדמה כדי לשגשג.

מתי חל ט"ו בשבט בשנת 2026?

חג ט"ו בשבט נחוג מדי שנה בט"ו (היום ה-15) בחודש שבט. מכיוון שלוח השנה העברי הוא לוח לוני-סולארי (המבוסס על הירח עם התאמות לשמש), התאריך הלועזי משתנה משנה לשנה, אך תמיד יחול סביב סוף ינואר או תחילת פברואר.

בשנת 2026, ט"ו בשבט יחול ביום Monday, בתאריך February 2, 2026.

נכון להיום, נותרו עוד 30 ימים עד לחגיגות ראש השנה לאילנות.

חשוב לזכור כי בדומה לכל חגי ישראל, המועד מתחיל עם שקיעת החמה בערב שלפני. לכן, החגיגות וסדרי ט"ו בשבט יחלו בערב יום ראשון, ה-1 בפברואר 2026, ויימשכו לאורך כל יום שני.

היסטוריה ומקורות החג

מקורו של ט"ו בשבט הוא במשנה (מסכת ראש השנה), שם הוא מוזכר כאחד מארבעה ראשי שנה בלוח העברי. במקור, לא היה מדובר בחג דתי עם תפילות מיוחדות, אלא בנקודת זמן טכנית-הלכתית עבור חקלאי ארץ ישראל.

1. התקופה ההלכתית (ימי בית המקדש): בימי קדם, ט"ו בשבט שימש כ"תאריך קובע" לחישוב המעשרות והערלה. התורה אוסרת על אכילת פירות העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו (ערלה), ובשנה הרביעית הפירות קדושים. כדי לדעת בן כמה העץ, קבעו חז"ל שכל עץ שננטע לפני ט"ו בשבט נחשב כאילו עברה עליו שנה אחת עם הגעת התאריך. בנוסף, תאריך זה הפריד בין פירות שנה אחת לפירות השנה הבאה לצורך הפרשת מעשרות ללויים ולעניים. הבחירה באמצע חודש שבט נבעה מהעובדה שעד אז כבר ירדו רוב גשמי השנה בישראל, והשרף מתחיל לעלות באילנות, מה שמסמן את תחילת היווצרות הפרי החדש.

2. הגלות ומנהג אכילת הפירות: לאחר חורבן בית המקדש ויציאת עם ישראל לגלות, הקשר הישיר לאדמת הארץ נותק, אך הגעגועים נותרו. יהודי התפוצות החלו לציין את ט"ו בשבט באכילת פירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל (במיוחד פירות יבשים שיכלו להחזיק מעמד בדרכים הארוכות) כדי לשמור על הזיכרון של ארץ הקודש.

3. מקובלי צפת וסדר ט"ו בשבט: במאה ה-16, בקהילת המקובלים של צפת, קיבל החג תפנית רוחנית עמוקה. רבי יצחק לוריא (האר"י הקדוש) ותלמידיו תיקנו את "סדר ט"ו בשבט". הם ראו באכילת הפירות תיקון רוחני ודרך להתחבר לאלוהות דרך עולם הטבע. הם חיברו תפילות וערכו שולחנות עמוסים ב-30 סוגי פירות, יין לבן ויין אדום, במבנה המזכיר את ליל הסדר של פסח.

4. התנועה הציונית והנטיעות: עם תחילת שיבת ציון המודרנית בסוף המאה ה-19, ט"ו בשבט הפך לסמל של גאולת הקרקע. בשנת 1890, המחנך והסופר זאב יעבץ יצא עם תלמידיו בזכרון יעקב לטעת עצים, ומאז הפך המנהג למסורת לאומית. הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) אימצה את החג והפכה אותו ליום המרכזי לנטיעת יערות ברחבי המדינה, סמל להפיכת הארץ מצהובה ויבשה לירוקה ופורחת.

איך חוגגים בישראל? מנהגים ומסורות

החגיגה בישראל היא תמהיל מרתק של טקסים ממלכתיים, מסורות דתיות ופעילויות משפחתיות בטבע.

נטיעות (המסורת הכי ישראלית)

מדי שנה, מאות אלפי ישראלים – מילדי גן ועד קשישים – יוצאים לשטח כדי לטעת עצים. הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) מארגנת מוקדי נטיעה בכל רחבי הארץ: מהרי הגליל והכרמל בצפון, דרך יערות ירושלים ועד הנגב בדרום. עבור הישראלים, נטיעת עץ היא אקט של שייכות. הורים לוקחים את ילדיהם כדי שיוכלו לומר בעוד שנים: "אני נטעתי את העץ הזה". למרות הטכנולוגיה והעירוניות, החיבור הפיזי לאדמה וללכלוך הידיים בבוץ נותר חלק בלתי נפרד מהחוויה.

סדר ט"ו בשבט

הסדר המסורתי חזר לאופנה בעשורים האחרונים, ולא רק בקרב דתיים. משפחות רבות, קהילות ואפילו מקומות עבודה עורכים "סדר" שכולל: אכילת שבעת המינים: חיטה, שעורה, גפן (ענבים), תאנה, רימון, זית ותמר. אלו הפירות שבהם התברכה ארץ ישראל לפי המקרא. ארבע כוסות יין: נוהגים לשתות ארבע כוסות יין (או מיץ ענבים) המשתנות בגווניהן: כוס ראשונה של יין לבן (מסמלת את החורף והתרדמה), כוס שנייה לבן עם מעט אדום, כוס שלישית אדום עם מעט לבן, וכוס רביעית יין אדום כהה (מסמלת את הקיץ והפריחה המלאה). פירות מכל הסוגים: נהוג לאכול פירות משלוש קטגוריות: פירות שנאכלים כולם (כמו ענבים או תאנים), פירות שהקליפה שלהם נאכלת אך הגרעין נזרק (כמו זיתים או תמרים), ופירות שקליפתם נזרקת ותוכם נאכל (כמו אגוזים או רימונים). קריאת טקסטים: קוראים פסוקים מהתנ"ך, קטעים מהמשנה והזהר, ושירים עבריים מודרניים העוסקים בטבע ובאדמה.

שוק הפירות היבשים

לקראת ט"ו בשבט, השווקים בישראל (כמו מחנה יהודה בירושלים או שוק הכרמל בתל אביב) הופכים לחגיגה של צבעים וריחות. דוכנים עמוסים בתמרים מג'הול ענקיים, משמשים מיובשים, תאנים (דבלים), שקדים, אגוזים וגם פירות אקזוטיים יותר. למרות שהיום יש דגש חזק על אכילת פירות טריים של הארץ, מנהג אכילת הפירות היבשים נותר חזק מאוד בקרב הציבור.

פריחת השקדייה

השקדייה היא ה"סמל" הלא רשמי של החג. היא העץ הראשון שפורח בלבן מרהיב בתקופה זו. טיולים לחיפוש פריחת השקדיות (במיוחד באזור לטרון, הרי ירושלים והגליל התחתון) הם פעילות פופולרית מאוד למשפחות ביום זה.

מידע פרקטי למבקרים ולתושבים

אם אתם נמצאים בישראל בט"ו בשבט 2026, הנה כמה דברים שכדאי לדעת כדי להפיק את המרב מהחג:

1. מזג האוויר: פברואר הוא שיא החורף בישראל. הטמפרטורות נעות בדרך כלל בין 10 ל-18 מעלות צלזיוס, אך עשוי לרדת גשם. אם אתם מתכננים לצאת לנטיעות, הצטיידו במגפיים ובבגדים שאפשר ללכלך. אם היום שמשי, זהו הזמן המושלם לפיקניק בטבע.
2. אירועי נטיעות: מומלץ להתעדכן באתר הקרן הקיימת לישראל (kkl.org.il) לגבי מוקדי נטיעות פתוחים לקהל הרחב. לעיתים יש צורך בהרשמה מראש. חלק מהאירועים כוללים גם הפעלות לילדים, הצגות בטבע וסיורים מודרכים.
3. קולינריה: אל תפספסו ביקור בשוק. חפשו את ה"חרוב" – פרי קשה ומתוק שילדים בישראל אוהבים לכרסם בט"ו בשבט. כמו כן, מסעדות רבות מציעות מנות מיוחדות המבוססות על פירות הארץ וערבי "סדר" קהילתיים.
4. חינוך וקהילה: אם יש לכם ילדים במערכת החינוך הישראלית, הם כנראה יחזרו הביתה עם שתיל קטן או יצירה מחומרים ממוחזרים. בתי הספר משקיעים המון ביום זה בלימוד על חשיבות המיחזור ושמירה על יערות הארץ.
5. טיולים בטבע: זהו הזמן הטוב ביותר לראות את ה"ירוק" של ישראל. מומלץ לבקר בשמורות טבע כמו נאות קדומים (פארק טבע מקראי) שמציע חוויות מיוחדות ברוח החג.

האם ט"ו בשבט הוא יום שבתון?

שאלה חשובה עבור מבקרים ואנשי עסקים: לא, ט"ו בשבט אינו יום שבתון רשמי בישראל.

תחבורה ציבורית: פועלת כסדרה ללא כל שינוי. עסקים וחנויות: הכל פתוח כרגיל – קניונים, שווקים, מסעדות ובנקים. משרדי ממשלה: פתוחים ומעניקים שירות. בתי ספר וגנים: פתוחים (וזהו יום שיא של פעילות עבורם, לרוב עם טקסי נטיעות).

למרות שהחיים ממשיכים כסדרם מבחינה פורמלית, האווירה ברחובות חגיגית יותר. תוכלו לראות קבוצות של תלמידים צועדים עם שתילים בידיהם, ושווקי הפירות יהיו עמוסים מהרגיל. זהו חג של "חולין חגיגי" – לא מפסיקים לעבוד, אבל הלב נמצא בטבע.

סיכום

ט"ו בשבט בשנת 2026 הוא הזדמנות נפלאה להתחבר לצד הירוק והשורשי של ישראל. בין אם אתם בוחרים לטעת עץ במו ידיכם בהרי ירושלים, להשתתף בסדר ט"ו בשבט רוחני בצפת, או פשוט ליהנות מפירותיה המתוקים של הארץ בשוק מחנה יהודה – אתם לוקחים חלק במסורת בת אלפי שנים שמתחדשת בכל שנה מחדש.

החג מזכיר לנו שגם בתוך המרוץ המודרני, אנחנו תלויים באדמה ובטבע. כפי שהשקדייה פורחת מתוך הקור של חודש שבט, כך גם החג הזה נושא עימו מסר של תקווה והתחדשות. חג שמח!