Passover (Day 4)

חשוב לציין כי מועד חג הפסח אינו קבוע בלוח השנה הכללי (הגרגוריאני), אלא נקבע על פי הלוח העברי. חג הפסח מתחיל תמיד ב-ט"ו בניסן, חודש האביב. מכיוון שהלוח העברי מבוסס על מחזור הירח עם התאמות למחזור השמש, התאריך הלועזי משתנה משנה לשנה, אך תמיד יחול בתקופת האביב, כפי שנאמר בתורה: "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוהיך".

היסטוריה ומקורות החג

שורשי חג הפסח נעוצים עמוק בהיסטוריה המקראית של עם ישראל. על פי ספר שמות, בני ישראל היו משועבדים במצרים במשך מאות שנים. אלוהים שלח את משה רבנו אל פרעה בדרישה "שלח את עמי", ולאחר שפרעה סירב, הונחתו על מצרים עשר מכות. המכה האחרונה והקשה מכולן הייתה מכת בכורות.

השם "פסח" נגזר מהפועל "לפסוח". על פי המסורת, בלילה שבו הוכו בכורי מצרים, אלוהים פסח על בתי בני ישראל שהיו מסומנים בדם השה על המשקוף. אירוע זה סימן את היציאה החפוזה ממצרים – כל כך חפוזה, עד שבצקם של בני ישראל לא הספיק לתפוח, ומכאן המקור לאכילת המצה, "לחם העוני", המלווה אותנו עד היום.

היום הרביעי של החג הוא חלק משבעת ימי הפסח המוזכרים בתורה (בחוץ לארץ חוגגים שמונה ימים). בעוד שהיום הראשון והשביעי הם "מקרא קודש" (ימי שבתון מלאים), הימים שביניהם הם ימי חול המועד. המקור ההיסטורי לימים אלו הוא הצורך לחגוג את החירות לאורך זמן, ולא רק כאירוע חד-פעמי, כדי להטמיע את ערכי החופש והאמונה בקרב העם.

מנהגים ומסורות ביום הרביעי של פסח

למרות שהיום הרביעי אינו יום שבתון מלא כמו היום הראשון, ישנם מנהגים רבים המייחדים אותו:

1. איסור חמץ: זהו המנהג המרכזי והבולט ביותר. לאורך כל ימי החג, כולל היום הרביעי, חל איסור מוחלט על אכילה, הנאה או אפילו בעלות על "חמץ" (דגן שבא במגע עם מים והחמיץ). הישראלים אוכלים מצות ומשתמשים בתחליפים יצירתיים כמו קמח מצה, קמח תפוחי אדמה וקמח תירס (לאוכלי קטניות).
2. תפילת הלל ומוסף: בבתי הכנסת נערכות תפילות חגיגיות. ביום הרביעי קוראים "הלל בדילוג" (חצי הלל), ומוסיפים תפילת מוסף המיוחדת לחג. כמו כן, קוראים בתורה בפרשיות העוסקות במועדים ובקרבנות החג בבית המקדש.
3. ברכת כוהנים בכותל המערבי: אחד האירועים המרכזיים והמרגשים ביותר המתרחשים לרוב במהלך חול המועד (לעיתים קרובות ביום הרביעי או סמוך לו) הוא מעמד ברכת הכוהנים ההמוני בכותל המערבי בירושלים. עשרות אלפי יהודים מהארץ ומהעולם עולים לרגל לעיר העתיקה כדי לקבל את ברכתם של מאות כוהנים העטופים בטליתות.
4. זכר למקדש: בתקופת בית המקדש, ימי חול המועד היו ימים של עלייה לרגל לירושלים. גם היום, ישנה מסורת חזקה של ביקור בירושלים ובאתרים קדושים כחלק מחוויית החג.

איך הישראלים חוגגים את היום הרביעי?

בישראל, היום הרביעי של פסח הוא יום שיא של פעילות חברתית ומשפחתית. מכיוון שמערכת החינוך נמצאת בחופשה ורבים מהעובדים נמצאים בחופשה מרוכזת או עובדים חצי יום, המדינה כולה לובשת חג.

מידע פרקטי למבקרים ולתושבים

השהות בישראל במהלך היום הרביעי של פסח דורשת היערכות מסוימת בשל אופיו המיוחד של החג:

1. כשרות ומזון: רוב הסופרמרקטים בישראל מכסים בלוחות פלסטיק או בנייר את המדפים המכילים חמץ. לא ניתן לרכוש לחם, פסטה, עוגות רגילות או מוצרים שאינם כשרים לפסח ברשתות השיווק הגדולות בערים היהודיות. עם זאת, ניתן למצוא "מצות" בשפע ומוצרים תחליפיים רבים. בערים מעורבות או ביישובים ערביים ניתן למצוא לחם כרגיל.

2. תחבורה ציבורית: ביום הרביעי (חול המועד), התחבורה הציבורית פועלת כסדרה או במתכונת תגבור לקראת אתרי הטיולים, אך יש לקחת בחשבון עומסים כבדים בכבישים ובתחנות הרכבת. בערים הגדולות, ובמיוחד בירושלים, עשויים להיות שינויים במסלולי הקווים בשל אירועים המוניים.